פסק-דין בתיק ת"א 37188-06

1. לפני תביעה לפצוי בגין נזקי גוף בגין תאונה שנגרמה לתובע, יליד 4.1.80 במסגרת עבודתו כפי שיתואר בהמשך. הנתבעת 1 עוסקת בהכשרת מאבטחים והייתה בזמנים הרלבנטיים מעבידתו של התובע. הנתבעת 2 עסקה יחד עם נתבעת 1 בהכשרת מאמנים, וכן הייתה הבעלים ו/או המחזיקה של המקרקעין בהם התקיימה פעילותה של נתבעת 1 ופעילותו של התובע כמדריך, בהם ארעה התאונה.

2. הצדדים חלוקים לעניין שאלת האחריות ולעניין שיעור הנכויות והנזק.

התאונה :

3. התובע תיאר את נסיבות קרות התאונה בכתב תביעתו בסעיף 3: ביום 12.8.03 בשעה 18:00 לערך, במסגרת תפקידו של התובע ומטעמן של הנתבעות הדריך התובע חניכים  במתקן של התעשייה האוירית סמוך לצומת נחשון והעביר שיעור המכונה "תרגילים דו צדדים". במסגרת שיעור זה נעזר התובע לצורכי ההדרכה בחזיזים. החזיזים מאוחסנים אצל הנתבעות בארון רגיל ולא בנשקייה. התובע לקח את החזיזים הנחוצים לשיעור מהארון בו הם אוחסנו באחד המשרדים. מדובר היה בעד שישה חזיזים בגדלים שונים. את החזיזים הניח התובע במקומות שונים במהלך השיעור במטרה לפוצץ אותם על מנת לדמות תנאים של פיגוע. פיצוצם של החזיזים מתבצע באמצעות שלט רחוק אלחוטי.

4. בהתאם לנהלי העבודה, על המדריך להניח את החזיזים במקומם, ולחבר לכל חזיז שני חוטים חשמליים המחוברים לבטריה ולמקלט. לאחר החיבור על המדריך להפעיל את המקלט באמצעות מפסק המועבר למצב ON . במצב זה החזיז אמור להיות דרוך לקראת הפעלתו באמצעות השלט הרחוק המצוי  בידיו של המדריך. כאשר מחברים את החזיז אל המקלט עושים זאת באמצעות חוטי החשמל שאורכם בדרך כלל חצי  מטר, וזאת במטרה להגן על המקלט שלא יפגע מהפיצוץ. במקלט  משתמשים שוב ושוב.

5. התובע טוען כי נהג על פי הפרוצדורה הרגילה. הוא חיבר חזיז למקלט, הניח אותו במקומו, העביר את המפסק למצב ON ושניות ספורות אחר כך מבלי שהתובע הפעיל שלט רחוק התפוצץ לפתע החזיז. התובע טוען כי לא הוא גרם לפיצוץ החזיז (להלן: "התאונה").

6. שלט רחוק שאמור היה להפעיל את החזיז, היה בתיקו של התובע והתיק היה מונח על הרצפה במרחק מספר מטרים מהחזיז ומהתובע. החזיזים הם בגדלים שונים והחזיז שהתפוצץ בתאונה היה הגדול שבהם. כל חזיז מופעל על ידי שלט רחוק אחר.

7. ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים "קפלן" ברחובות, שם הוא אושפז במחלקת כירורגיית כף היד לשמונה ימים. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע נזקי גוף ובינהם פצעים חודרניים בכף יד ימין, קטיעה חלקית של אצבעות, שברים באצבעות ובעצם המסרק. במהלך שלושה חודשים טופל התובע בפיזיותרפיה , ריפוי ועיסוק וכן בתקופה דומה חבש כפפת לחץ על היד.

8. התובע פנה לבחינת נכותו גם במוסד לביטוח לאומי אשר קבע כי הוא סובל מדרגת נכות זמנית בשיעור של 100% עד ליום 31/1/04 ודרגת נכות זמנית בשיעור של 70% עד ליום 30.11.04 התובע שב לעבודתו אצל הנתבעות ביום 13/11/03 וסיים עבודתו שם בסוף חודש נובמבר 2004. כיום עובד התובע בחברת אינטל.

9. לכתב התביעה צורפו חוות דעת שנערכו על ידי ד"ר ולנטין ז'טלני מומחה בתחום האורטופדיה אשר העריך נכותו של התובע בשיעור של 54% לאחר שהפעיל תקנה 15. כמו כן חוות דעת שנערכה על ידי ד"ר סילביו ראובן בתחום הא.א.ג אשר העריך נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 10%.

10. התובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו, מטעם אחיו מר יו' ד' ר', חוות דעת רפואיות מטעמו, תיעוד רפואי וקבלות, חוזה העסקה מיום 11.2.03 בינו לבין נתבעת 1, תלושי שכר וטפסי 106. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מר יגאל לוין, סמנכ"ל נתבעת 1, חוות דעת אקטוארית בדבר תגמולי מל"ל, חוות דעת רפואית מטעמם ומסמכי מל"ל.

דיון :

11. התובע העיד כי במהלך התרגיל השתמש בחזיז הראשון והיחיד שהתפוצץ. התובע נשאל מדוע לאחר שהזיז את המקלט למצב הפעלה, כלומר במצב בו החזיז דרוך, נגע בו והזיז אותו, על כך השיב כי טיפל במערכת שאף אחד לא מכיר, מערכת מאולתרת שהגיעה למכללה ללא תפריט או הוראות הפעלה. התובע הסביר כי אם לא מעבירים את המקלט למצב הפעל אזי השלט שמפעיל את החזיז אינו משפיע, התובע ציין כי: "מה שקרה בפועל העברתי אותו למצב ON יכולתי לגעת בחזיז אלף פעמים ונגעתי בו, כמו שציינתי פה בפעם הראשונה הזזתי אותו. וכשהוא חזר אחורה , רציתי להזיז אותו עוד פעם. מה עכשיו ניסיתי לעשות? להזיז אותו עוד פעם, אבל לא נגעתי בו והוא התפוצץ" (פרוטוקול  מיום 15/3/10 עמוד 6).

12. התובע ציין כי החזיז התפוצץ בטרם הנגיעה עת שלח את ידו אליו, השלט היה בתוך התיק אותו זמן. התובע הודה כי אם המקלט היה במצב של OFF התאונה לא הייתה מתרחשת וגם התרגיל לא. התובע ציין כי אין משמעות לכך שהמקלט היה על הפעל היות ולא אמור להיות כל סיכון בכך. התובע ציין כי הדריכו אותו וכך נהגו בפועל באופן רגיל עבד עם עשרות חזיזים. התובע מציין כי התאונה יכולה הייתה להימנע אם חוט החשמל המקשר בין המקלט לחזיז היה ארוך יותר כעשרים מטרים ולא כארבעים ס"מ כפי שהיה בפועל.

13. התובע ציין כי התיק בו היה השלט הונח במקום אחר באופן סטאטי ולא ידוע אם משהו נלחץ בו על גבי השלט אשר הפעיל את החזיז. התובע מסביר לשיטתו מדוע החזיז התפוצץ: "...אבל איזור הפעילות של כל התרגילים האלה, התבצע באזור א' של החניה שלנו. אנשים עוברים ושבים ומדליקים וסוגרים את הרכבים עם שלטים. התבצע במכללה, שלא ידעתי עד אחרי התאונה, שיש לנו אנטנה סלולארית מוצבת במכללה. התבצע ליד שער הכניסה למכללה וליד שער הכניסה לכל המתקן של תעשייה צבאית, שמופעלים על ידי שני שלטים שונים . ובפועל אני יודע גם שהשלט מפעיל מרחוק" (פרוטוקול  מיום 15/3/10 עמוד 8. כלומר התובע מציין היות ומדובר במערכת מאולתרת הרי  שמדובר בשלט שמישהו ייצר אשר פועלת על תדר מסוים ויכול והתדר הזה הפעיל את החזיז אותו עת.

14. התובע נשאל מדוע בתצהיר עדותו הראשית הושמט הפרט לפיו, בטרם הפיצוץ הזיז בידו את החזיז, גרסה אשר מופיעה בהודעה על התאונה בביטוח הלאומי. התובע אישר כי הזיז ונגע בחזיז בטרם התפוצץ. בסיכומיו מציין התובע כי הנתבעים לא המציאו חוות דעת של מומחה בטיחות או מומחה להדרכה ממנה עולה כי היה עליו להעביר את  המפסק למצב OFF וכי בכך התאונה היתה נמנעת. כמו כן לא הוכיחו הנתבעים כי קיים נוהל המחייב העברת המפסק לOFF בסיטואציה כזו.

15. התובע ציין כי נגע בחזיז היות והוא היה בצורת כדור והתגלגל ממקומו על כן לקח אותו הרים אותו על מנת לשפר את העמדה  שלו.

16. באשר לעברו הצבאי ציין כי הדריך יחידות שונות במסגרת שירותו ביחידה ללוחמה בטרור, ובין השאר נהג לעשות שימוש בחזיזים תקניים של צה"ל ושם גם הכבלים היו באורכים של 20 עד חמישים מטרים. שרת ביחידה ללוחמה בטרור שנה וחצי לאחר שהיה בקורס טיס.

17. התובע ציין כי עובד בחברת DSPS זכאי לקבל רכב. הסביר כי מקובל לעשות הערכה שנתית תקופתית על ידי המנהל האישי והמנהל שמעליו ועל סמך ההערכה הזאת מציבים יעדים לשנה הבאה ומחליטים גם על שכר העבודה ועל התנאים. שעות העבודה של התובע הנם שמונה בבוקר ועד שש אחר הצהריים.